הכרה בבעיית התעלה הקרפלית של עובד חברת נשר המשמש כאיש תחזוקה

.           במסגרת הליך זה עלי להכריע בשאלה האם יש להכיר במחלה ממנה סובל התובע בכפות ידיו כמחלה הנובעת מעבודתו ותנאי עבודתו על פי תורת המיקרוטראומה.

2.         בהחלטתי מיום 26.3.18 מונה מומחה רפואי מטעם בית הדין(להלן- המומחה), לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע ובין המחלה ממנה סובל הוא.

3.         ביום 14.4.18 ניתנה חוות דעת המומחה בה נקבע כדלקמן: 

"א.      מה הליקוי הרפואי ממנו התובע סובל בכפות ידיו?

            נזק לשרוולית כתף ימין.

נוירופטיה של העצב האולנארי {תסמונת תעלה קוביטאלית} כנראה בשני המפרקים והידיים.

נוירופטיה של העצב המידאני {תסמונת מנהרה קרפלית} כנראה בשתי הידיים.

ב.         האם ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי הרפואי ממנו הוא סובל?

כן.

לא מצאתי עדות תיעודית לשום גורם תעסוקתי אחר, שיכול לגרום לממצאים המפורטים לעיל.

ג.         אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית ולדעת המומחה קיים קשר סיבתי בין העבודה לליקוי הרפואי – אם ניתן לומר שהליקוי הרפואי נגרם בדרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה לליקוי הרפואי?

            אולי. להערכתי נגרמו הנזקים שפורטו לעיל מאופי עבודתו של התובע.

לא מדובר בהכרח ב "עבודה מחזורית" שגורמת ל "מיקרוטראומה" , אלא בעבודה מאומצת באופן קיצוני, שאף עובד כפיים לא יכול לבצע במשך 29 שנים מבלי שיגרם לו נזק קשה ביותר בגפיים העליונות.

ד.         אם  התשובה לשאלה ג' לעיל היא חיובית – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על הליקוי הרפואי שלו ביחס לגורמים אחרים , דהיינו האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי התובע?

            כן. להערכתי אופי עבודתו של התובע במשך 29 שנים הוא הגורם הישיר והיחיד שגרם לנזקים בגפיים העליונות כפי שפורטו לעיל".

טענות התובע

4.         הצדדים לא הפנו שאלות הבהרה למומחה לאחר קבלת חוות דעתו על כן , הורה בית הדין על הגשת סיכומי הצדדים לתיק.  כעולה מחוות דעת המומחה קובע הוא באופן מפורש כי הליקוי ממנו סובל התובע נובע מאופי עבודתו ופרק הזמן הרב בו בצע את העבודה.

5.         חוות דעת המומחה הינה בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי ויש לייחס לה משקל מיוחד ולאמצה אלא אם קיימת הצדקה משפטית או  עובדתית שלא לעשות כן. הואיל והמומחה קבע את קביעותיו בצורה מפורטת ולא השאיר מקום לספק בקביעתו, יש לאמץ את חוות דעתו ולהורות על קבלת התביעה.

טענות הנתבע

6.         הנתבע מקבל את עמדת המומחה לעניין פגיעת העצב האולנארי דו צדדי אך אינו מקבל את עמדתו לעניין נזק לשרוולית כתף ימין ולגבי נוירופטיה של העצב המדיאני. בשל כך הגיש הנתבע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה אשר הוגשה לאחר החלטת בית הדין בדבר הגשת סיכומי הצדדים. בית הדין סרב להעברת השאלות למומחה נוכח השלב בו הוגשה הבקשה.

7.         בקשת הנתבע להפניית שאלות הבהרה נחוצה הואיל וחוות דעת המומחה טעונה הבהרה משלא התייחס הוא למלוא מסמכי התיק , ולא נתן דעתו למחלת הסוכרת בה לוקה התובע אשר אינה מוזכרת בחוות דעתו. בהעדר אפשרות לחקור את המומחה יש לאפשר לנתבע להגיש שאלות הבהרה ולחילופין לדחות את חוות דעת המומחה בעניין נזק לשרוולית כתף ימין ונוירופטיה של העצב במדיאני.

דיון והכרעה

8.         בהתאם להחלטת בית הדין מיום 23.5.18 נדרשו הצדדים להגיש סיכומיהם לתיק. ביום 6.9.18 כארבעה חודשים לאחר שהוגשו סיכומי התובע ולאחר שהגיש הנתבע בקשות להארכת המועד להגשת סיכומים מטעמו, הוגשה בקשת הנתבע להפניית שאלות הבהרה למומחה. ביום 17.9.18 נדחתה בקשת הנתבע שעה שהנתבע לא טרח להבהיר מדוע מוגשת בקשתו בחלוף למעלה מארבעה חודשים מיום הגשת סיכומי התובע , וכן אף לגופה נבחנה הבקשה ונדחתה לאור העובדה כי המומחה בחן את כלל מסמכי התיק ואף פרט במסגרת חוות דעתו באילו מסמכים עיין. לאחר בחינת טענות הנתבע ובקשתו להפנות בשלב זה של ההליך שאלות הבהרה למומחה , לא מצאתי כל מקום לשנות מהחלטתי בפרט לאור קביעותיו המפורשות והחד משמעיות של המומחה.

9.         יובהר כי מחוות דעת המומחה מצטיירת תמונה ברורה על פיה אופי עבודת התובע והפעולות אותן נדרש לבצע מדי יום במשך 29 שנים הם הגורם העיקרי לליקוי ממנו סובל הוא. העובדה כי הנתבע בחר לעשות דין לעצמו והתעלם מהחלטות בית הדין לאחריהן "נזכר " ללא כל הסבר המניח את הדעת, כארבעה חודשים לאחר הגשת סיכומי התובע, כי ראוי שהמומחה ייתן דעתו למחלת הסוכרת ממנה סובל התובע , היא לכשעצמה אינה מלמד על נימוק כלשהו או סיבה בגינה יש להיעתר לבקשה אשר הוגשה בשיהוי רב. האמור לעיל נכון ומוצדק ביתר שאת בנסיבות מקרה זה, בו  מונחת לפניי בית הדין חוות דעת הקושרת קשר ישיר ויחיד בין הנזק אשר נגרם לתובע ובין תנאי עבודתו.

10.       ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי ניתן משקל מיוחד לחוות דעת המומחה אשר מונה כדי לייעץ לבית הדין בתחום הרפואי, ובית הדין לא יסטה ממנה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן(דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר [פורסם בנבו] (מיום 26/2/97)). עוד נקבע כי ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה (עב"ל 1608/04 שלום אזולאי - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (מיום 27/1/10)).

11.      לאור האמור לעיל , בהעדר סיבה בגינה יש לחרוג מקביעות המומחה בחוות דעתו אשר הינן מנומקות וברורות, יש לאמץ את קביעות המומחה ובהתאם לכך להורות על קבלת התביעה.

12.       נוכח תוצאת ההליך, יישא הנתבע בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.